דרך היוגה – המסע לחירות

היוגה מוגדרת על-ידי החכם פטאנג'אלי כמרסנת שינויים ותנודות בתודעה. התודעה-צ'יטה-מורכבת מנפש, מאינטלקט (תבונה), ומאגו, ( מצב מנטאלי הקובע "אני יודע").

התודעה היא הגשר המחבר בין הישות הגשמית לבין הישות הרוחנית. כאשר היא מכוונת אל הגשמי, היא אובדת במרדף אחר התענוגות. כאשר היא מכוונת אל הרוחני, היא מגיעה אל מטרתה הסופית. התודעה הבלתי מרוסנת סובלת מהסחות דעת ומכשולים כמו מחלה, עייפות, הססנות, אדישות, עצלות, ידע שגוי, חסר ריכוז וגירויים חושניים. ב'בהגווד גיטא', כתבי הקודש של היוגה, נאמר שעל ידי תרגול קבוע (אבהייאסה) ועל ידי שחרור מן הרצון והתשוקות (ואיראגיה) ניתן להשיג שליטה עצמית, איזון הנפש ושלווה.

כדי להשיג גוף ותודעה טהורים וכדי לשלוט בתנודות התודעה נדרש היוגי לתרגול קפדני: מוסרי, גופני, מנטאלי ורוחני.

שמונת השלבים,כפי שניסח אותם פטאנג'אלי מובילים אותנו למסע לגילוי העצמי- אל הנשמה. מסע בן שלושה רבדים: מסע חיצוני, מסע פנימי, ומסע רוחני. לרובד החיצוני שייכים כללי המוסר החברתיים והאישיים.

יאמה כללי מוסר חברתיים ,מלמד אותנו להמנע מנזק לפרט ולחברה. אי אלימות, אמירת אמת, לא לגנוב, איפוק, ולא לחמוד. ללא חוקי מוסר אילו ישלטו האלימות, השקר, הגניבות, הפזרנות, החמדנות ,אהבת הבצע ,התשוקה והמשיכה לגשמיות שגורמים רק לסבל ובורות.

ניאמה  כללי משמעת עצמית כוללים: ניקיון– טוהר הגוף, המחשבה והדיבור. שביעות רצון– אותו צריך לטפח – אדם מרוצה יודע אמת ושמחה. להט עשייה – מאמץ,משמעת עצמית ודבקות בתרגול.

לימוד עצמי – חשוב ללמוד באופן קבוע, לימוד שיביא לידע שילחם בבורות לימוד שיוביל להכרה עם הטבע העצמי. אמונה באל– היודע שכל הבריאה שייכת לאל,לא יתנפח מגאווה ולא ישקע במטרות אנוכיות. היוגי לומד להקדיש את מעשיו לאל וכך הם משקפים את האלוהי שבתוכו.

אסאנה התנוחה- יוצרת יציבות,בריאות וקלות איברים. תנוחה יציבה ומהנה יוצרת איזון מנטאלי ותודעה שקטה. על ידי תרגול האסאנות מפתחים זריזות, שווי משקל, כח מנטאלי ופיזי וחיוניות רבה.

לרובד הפנימי שייכים:

פראנאימאה פראנה פירושה נשימה, חיים, אנרגיה.איאמה פירושה אורך התרחבות, עצירה או מתיחה.

הפראנאימה מייצגת את הארכת הנשימה ואת השליטה בה. היוגי לומד לשלוט בקצב הנשימה להעמיק ולהאט אותה. תרגול פראניאימה מחזק את מערכת הנשימה, מרגיע את מערכת העצבים ומפחית תשוקות. התודעה הופכת שקטה וממוקדת והחושים מופנים פנימה.

פראטאיהרה – שליטה ברשמי החושים. המיינד (תודעה), הוא מלך החושים. אדם שכבש את חושיו הוא כמלך בין בני האדם. חמשת אברי החישה שבאים במגע עם הטעם, הצליל, המגע, המראה והריח – שולחים רשמים למוח. המיינד מאכסן אותם בזיכרון. הזיכרון מעורר את המיינד שעוקף את התבונה ונגרר אחר גירויים חיצוניים.האדם ממשיך להשתוקק ולא מצליח להגיע לסיפוק, מה שזורע את זרע האומללות. המיינד שנשלט על ידי החושים, הפך להיות לא יציב וחסר מנוחה. המיינד פונה אל התבונה בעלת יכולת ההבחנה,השוקלת מה נכון ומה שגוי ומדריכה את המיינד שלא יהיה תלוי בזיכרון, ברשמיו, בהשפעת החושים ובאינסטינקטים. היוגי אינו מופרע מדברים שהוא שומע, רואה, מריח, טועם או מרגיש. וכאן מגיע היוגי במסעו לרבדים העמוקים ביותר.

דהאראנה – ריכוז . לאחר שהמיינד רוסן והתאזן כתוצאה מתרגול האסאנות והפראנאיאמה(נשימות),והחושים נמצאים תחת שליטה(פראטיאהרה),שקוע המתרגל לחלוטין במשימה אחת, הוא ממוקד מטרה.מצב של התעמקות מוחלטת.כמו חץ המכוון למטרה-המבט, החושים, המחשבה מכוונים למהות – לאני הפנימי.

דהיאנה – מדיטציה. כשתושמת הלב מכוונת פנימה והמתרגל נטול מחשבה .כאשר הריכוז מלא ויציב מתמזג היוגי במושא ההתבוננות באני הפנימי. הנשימה ,התודעה ,התבונה והאגו, כולם מאבדים את קיומם הנפרד ומתמזגים למצב אחד של הוויה.נישמת היחיד מתמזגת עם הנשמה האוניברסאלית.

ככל שמימיו של הנהר עמוקים יותר,זרימתו שקטה יותר.באופן דומה, ככל שמתמקדת התודעה עמוק יותר ,מצבה שלו יותר.

סאמאדהי מצב שבו נמצאת התודעה בשקט מוחלט.המתרגל נפרד מהעולם הגשמי ומתמזג עם הנצחי.גופו וחושיו נחים,  הוא נטול אגו וגאווה.משוחרר מהשפעות חיצונית ומתשוקות. פירוש המילה סאמאדהי היא תודעה טרנסנדנטאלית,כלומר, מצב שבו עוברים מעבר לפעילות חשיבתית רגילה וחווים בתוכנו שקט. התודעה פתוחה לגמרי לעצמה מבלי לעסוק בפעילות מנטאלית רגילה.

שמונת השלבים מובילים את המתרגל למסע פנימי ,לגילוי עצמי - לחיבור לנשמה. ארבעת השלביים הראשונים מפתחים תכונות כמו, בריאות, ניקיון, מוסר, יציבות, אומץ, שלווה מנטאלית וריכוז. הניקיון הפנימי והחיצוני מוביל את המתרגל לחיפוש רוחני ומכין את הקרקע להתעמקות ,התבוננות,הכרה עצמית ואחדות בין הגוף, הנפש והנשמה.